אחרי שמבקשים על קבוץ הגלויות ועם ישראל כבר יושב בארצו, אנו מבקשים על ההנהגה. וכך מתקדמים שלב אחר שלב בתהליך הגאולה (בכלל יש בסדר הברכות הזה ללמד אותנו הרבה על אורך רוח והקשבה לקול ה' המופיע עלינו בהסתור-יה).

להנהיג בענוה נשמע אוקסימורון, אבל זה רק בגלל שפגשנו מנהיגות של כוחנות וענווה של ותרנות והססנות. אנו מבקשים מנהיגות שפועלת בעולם מכח שליחות. דוד המלך היה כזה, לית ליה מגרמיה כלום. וכך משה רבינו, המנהיג הגדול, שאמר על עצמו "ונחנו מה". הרב אלישע וישליצקי זצ"ל היה דוגמא מופלאה בדורנו.

אנו מבקשים ש"יתן הקב"ה לנו שופט כבראשונה והוא ידריך עצמו בדרך ענווה" כך בתורת משה, ו"ממילא ישרה שכינה עליו שימלוך ה' לבדו עלינו". דרך אותו שופט-מנהיג אנחנו נפגוש את מלכות ה' והשראת השכינה. לא פחות. פלא!

במשפט יעמיד ארץ

דרך אחרת להבין היא ששופט הוא שופט. לא בכדי פרשת משפטים באה מיד אחרי פרשת יתרו, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. אחרי המעמד הגדול של קבלת התורה אנחנו יורדים עד הפרטים הכי קטנים. דיני עבד עברי ודיני ממונות. "לא נתן לכם הקב"ה את התורה אלא על מנת שתעשו את הדינין". השאיפה שלנו היא לחיות חיים שלמים של עבודת ה' ולא רק ברגעים מיוחדים. כבר אמר אביתר בנאי "זה בנקודות הקטנות".

אם רוצים לוודא שהלב פועל, דופק וחי, לא צריך להניח יד על החזה, אפשר ללחוץ רגע על כרית האגודל ולראות תוך כמה זמן הוא חוזר המראה הטבעי חוזר. מילוי קפילרי קוראים לזה. אם לקצה הגוף מגיע דם  סימן שהלב עובד.

אנו מבקשים שהלב יחזור למקום, שהסנהדרין יחזור למקומו בלשכת הגזית, "ואז יהיו כל ישראל מוכנים לקבל המושכלות ומשיגים באותו זמן ידיעת השם יתברך", כך ברבינו בחיי. כי בניגוד לבג"ץ מהות הסנהדרין אינה בצדק אנושי אלא היא מביאה את אור ה' עד פרטי החיים, כולל אלו המורכבים. וממילא, זה משפיע על השגת ה' של כל אחד מישראל.