ברכת הדעת

ברכת הדעת

למה אנחנו מתחילים לבקש על הדעת? איך זה קשור למוצ"ש? לברכות השבח והבקשה, וליכולת שלנו להיות מחוברים באופן כללי?

ללומד

מפגש מצולם

מפגש ראשון במחזור

מפגש מוקלט

של המפגש

סיכום קצר

בכמה מלים

למה ברכת הבקשה הראשונה היא דעת?

הסיבה הכי פשוטה היא שבלי שיש לנו דעת, אנחנו לא יודעים מה לבקש. כבמעשה הנפלא על הדייג, דג הזהב ושלוש המשאלות, שביקש את כל הדברים הלא נכונים. כל השנים שאלתי את עצמי למה הוא הסתבך? שיבקש במשאלה הראשונה שכל המשאלות שמכאן ולהבא יתמלאו לטובה וסטו!

אבל זה בדיוק הסיפור: צריך דעת בשביל לבקש. לפני שאנו מבקשים את כל הבקשות שבעולם, אנו מבקשים להיות מכוונים לתדר הנכון של הבקשה. ושל רצון ד' ממנו. שלמה המלך מבקש לב שומע לשפוט ולהבין, והקב"ה נותן לו את לב חכם ונבון, אבל גם עושר, כבוד ואריכות ימים.

קצת יותר פנימה:

ברכת הדעת היא השער שלנו בין ברכות השבח לברכות הבקשה, היא מתווכת לנו את הקדושה אל החיים, אל היומיום ואל המעשים.

ישנו מושג הלכתי הנקרא "הסחת דעת", אם, לטובת העניין ברכתי על כוס מים מתוך כוונה להמשיך, אני יכול לשתות עוד ועוד אלא אם כן "הסחתי את דעתי": הברכה חלה כל עוד אני "מחזיק אותה בראש", ברגע של הסחה נוצרה הפסקה. אנחנו יכולים ללמוד ולדבר הרבה, אבל השאלה בסוף היא איך הלימוד מאיר לנו את החיים נונסטופ. ודעת, ובכן, היא היכולת לחבר את הדברים הגדולים לחיים שלנו, שלא נדבר "על" אלא נחיה "את".

"בכל דרכיך דעהו" אומר הפסוק במשלי. זאת פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוים בה, כך בגמרא. אנחנו בדור שכולו FOMO, כולנו בחרדת החמצה. הפיד מלא במידע, במחשב פתוחים מלא חלונות והראש שלנו מלא במחשבות. היכולת להיות נוכח בזמן אמת בדיוק במה שאתה עושה הולכת ונעשית נדירה, אבל היא בדיוק המבוא שלנו לתפילה: הדעת. היכולת להיות בדיוק בדיוק איפה שאני, ולגלות שבדיוק שם ה' נמצא. בין אם זה בתפילה, בתורה או במעשה טוב שאנחנו עושים.

והפלא הוא, ש"כשאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה". דווקא הויתור פתח בפנינו את הקיפול: במה שאתה עושה טמון כרגע הד.נ.א של העולם כולו.

ואולי זה בדיוק הדבר הכי חשוב כשאנו מתפללים בכלל, וברגע בו אנו יוצאים מענייני הקדושה ופונים לענייני החול ולברכות הבקשה בפרט: שכל הבקשות שבעולם יהיו מחוברות לנשמה שלנו ולרצון ד' (אגב: זאת הסיבה שבמוצ"ש – בבואנו לימי החול – ברכת הדעת זוכה לבונוס הרחבה).

לסיום, ישנו מדרש פלאי המחבר בין ברכות הבקשה לשבטים. ואת ברכת הדעת הוא מקדיש ליוסף הצדיק. "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות", אומרת הגמרא, אבל יוסף "לא מסיח דעת מן הדעת" כך באמרי-אמת, גם כשהוא רחוק מבית אביו וממשפחתו, בבית פוטיפר, בכלא או אצל פרעה הוא מחובר תמיד להקב"ה, לדיוקן אביו ולנשמתו. אפילו בכלא הוא לא חושב על כל ההחמצות וכל ה"אם"ים למיניהם אלא מסוגל לראות אסירים מבואסים ולשאול אותם לשלומם.

והאמת היא שבשביל לבקש דעת צריך דעת, אולי זאת הסיבה שהברכה פותחת בשבח, אתה חונן לאדם דעת – ומתוכו אנו מבקשים תן לנו עוד חכמה, בינה – להבין דבר מתוך דבר, ודעת – לחבר את הכל לחיים ולחיות – על אמת!

תרגיל כתיבה

תרגיל התבוננות וכתיבה שקשור לברכה

הצעות לכתיבת בוקר סביב ברכת הדעת:

  1. לתרגל את היכולת להיות נוכח. כל פעם בדבר אחד.
  2. האם מה שאני עושה כרגע הוא רצון ה' ממני? איך יודעים? ואיך לבקש?
  3. איך אני יכול להביא את התפילה גם לרחוב, לעבודה וליומיום? ולהתחבר?
  4. פשוט לבקש. בידיים פשוטות. על הבקשה בעצמה.

דף מקורות

ייעודי להדפסה A5

משפט-תמונה

שילך איתכם ביום הקרוב

קבלה טובה

לקראת היום החדש:

לתרגל נוכחות! להיות בדיוק איפה שאתם כרגע

מודעה מעוצבת

למפגש הלימוד

מקורות למדיה

דף מקורות מותאם למדיה, כל מקור בשקופית על מסך מלא, ייעודי לשיעורים בזום

מהלך השיעור

בצורה פשוטה

מקורות להרחבה

הפניות נוספות, הערות והארות

יש לכם מה להוסיף?

ואתם רוצים לשתף את כלל הלומדים? לחצו כאן

תן לנו לב מבין ויודע
אתם מתקדמים! 18%