ברכת ירושלים

ברכת ירושלים

מי תיקנו את הברכה? מתי זה קרה? ואיך אפשר לבנות כל יום את ירושלים עוד קצת? ואיך זה קשור לתפילה על הפרנסה ולכהן הגדול

חלק מהתכנים יעלה בהמשך

ללומד

מפגש מצולם

מפגש שלישי במחזור

סיכום קצר

בכמה מלים

את ברכת ירושלים תקנו אב ובנו: דוד ושלמה. כל חייו של דוד המלך היו מכוונים להכנת כל התרשימים הרוחניים והגשמיים של המקדש, וכל חייו של שלמה היו בהוצאה לפועל של בניית בית המקדש בתפארתו.

כל ברכה כאן ספוגה היסתוריה. דמיינו את משה רבינו מתקן ברכה ועם שלם הוגה אותה, את יהושע שמתמלל את כניסתנו ארצה ואת דוד ושלמה מלאי הכיסופים לירושלים ולמקדש מביאים את הערגה למלים. נסו להרגיש את זה רגע לפני כל ברכה.

העם שלנו הוא לא עם הספר, הוא עם הסיפור. עם שכולו סיפור ועם שכל הזמן מספר סיפור. בכל ברכת מזון אנו נזכרים בסיפור שלנו ובכך שנוצרנו כדי לספר את תהילת ה' בעולם.

מסע ברכת המזון משול ל"סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – לעלות משפלות הפרטי אל רוממות הכלל", כך הרב קוק. אנו מתחילים מתודעת ההודאה על הקיום שלנו, מטפסים לסיפור ולמשמעות שלנו כעם היושב בארצו, ומשם אל החזון השלם, של ירושלים, מקדש וגילוי מלכות שמים בכל העולם. דמיינו את זה: דורות על גבי דורות בגלות הארוכה בכל סיום סעודה נזכרו במי הם ובמה הם מבקשים, ארץ ישראל וירושלים.

אנו מבקשים "רחם" על שלושה דברים: ירושלים, הבית הגדול ומלכות בית דוד. אין ישראל נגאלין, מופיע במדרש, עד שיחזרו ויתבעו את מלכות שמים, בית המקדש ומלכות בית דוד.

מה שמפתיע הוא שבין לבין נוספה פתאום בקשה שלמה על פרנסה: אבינו, רענו, זוננו, פרנסנו, כלכלנו, הרויחנו וכו'. לכאורה, מה הקשר?

התשובה הקצרה במסגרתנו כאן קשורה לסוד הפרנסה. ההגדרה של פרנסה, כך הרב איל ורד, היא שאדם מוציא לפועל את כוחות היצירה שהקב"ה נתן לו. לא בכדי המן קשור מאוד לברכת הפרנסה, וכל הטעמים שבעולם היו בו. הכהן הגדול ביום הכיפורים מתפלל בקודש הקודשים תפילה קצרה, שרובה עוסקת בפרנסה. פרנסה, כמו הקיום שלנו והחידוש התאי, היא משהו שתמיד צריכים, וממילא זה מסלול שמאפשר לנו חיבור תמידי לקב"ה, אם אנחנו מכוונים את התדר, אולי זאת הכוונה ב"מלכות שמים" (ראו עוד על מפקיעי השערים בכוונת ברכת השנים באתר)

החשש הוא שאדם שמחובר מאוד לפרנסה שלו, ישכח שזה מגיע בדיוק כמו מן, מהשמים. וזה אולי בדיוק מה שאנחנו מבקשים "אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם", לא תלות בכישורים ולא תלות בבוס או במענקי קורונה, לזכור שהכל הוא מ"ידך המלאה הפתוחה הקדושה".

אנו מבקשים לזכור שאין לנו כלום בלי ירושלים, שכל השפע מגיע מתוך החיבור שלנו אל הקודש, וזה בדיוק הרצון שלנו בפרנסה וברווחה, לגלות את שם השם בעולם ולהיות תמיד עובדי השם.

אבל איך בונים את ירושלים? "ושכנתי בתוכם" נאמר, לא בתוכו – אלא בתוכם, השכינה שורה בישראל, וכך האלשיך אומר "בניין בית העתיד… יבוא מהשמים בניין של אש וזה נעשה מרוחניות התורה ומעשים טובים שעושים ישראל מעת שנחרב בית המקדש", לכל אחד יש שותפות בבניין ירושלים, כל אחד עם מעשיו הטובים מוסיף את החלק שלו, קטן כגדול.

בשפות השמיות ישנו שם מיוחד השמור לזוג, בשפה העברית הוא נשמר בעיקר לאברי הגוף, כעיניים, אזניים ורגליים. כך גם רמוז במלה ירושלים, של מעלה ושל מטה, "לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה", כך נאמר בגמרא תענית.

בזוהר הקדוש נאמרה הסיפא בלשון אחרת "עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה", לאמר, "כל מה שהאדם זוכה להצטרף למעשה השם, הקב"ה מתגלה – דרכו", כך הרב קובי דנה. ואולי זה בדיוק עניין הפרנסה שהודגש קודם. אנחנו בונים את ירושלים, ברוחניות ובגשמיות, וה' בונה את ירושלים דרכנו. פלא.

בקו האופק של ירושלים תמיד נראה מנופים. ירושלים תמיד נבנית. כשמאחלים לזוג "בניין עדי עד" מברכים אותם גם בבניין נצחי אבל לא פחות מכך בבניין שתמיד נבנה. כמו תאי הגוף שמתחדשים ומתחדשים. הנצחיות אינה תוצר של הקפאה, מה שנקרא קריוניקה, אלא תהליך של התחדשות אינסופי.

וכך אנו מבקשים. בניין שלישי אין לו הפסק. הוא כבר מזמן התחיל להבנות והוא לעולם לא יפסיק. בירושלים של מעלה, בירושלים של מטה ובלבותנו.

זה ההסבר לכך שאנו אומרים בלשון הווה: "בונה", – "תמיד הוא עוסק בבנינה וכל הגלגולים שמתגלגלים עלינו וכל הצרות שמוצאות אותנו, הכל הוא לתכלית זה", כך רבי אברהם בן הגר"א. כל מה שאנחנו עוברים, בפרט ובכלל, נועד לבניינה של ירושלים.

והצעה: רגע לפני תחילת הברכה לנשום את הכיסופים של כל הדורות, הגעגועים, התפילות, המסעות, ולבקש את ירושלים, עיר הנצח ואת בניין בית המקדש.

תרגיל כתיבה

תרגיל התבוננות וכתיבה שקשור לברכה

הצעות לכתיבה סביב ברכת ירושלים:

  1. כמה פעמים ביום אני חושב על ירושלים? על בית המקדש?

  2. מהי פרנסה עבורי? והאם אני מרגיש שאני מכוון לעבודת ה' דרכה?

  3. מה החלק בירושלים שאני בונה? באיזה מעשים טובים ועבודת ה'?

  4. איך אני יכול לראות בכל מה שאני עובר את המחשבות הטובות של ה' עלי?

  5. איזה דברים הייתי רוצה לבנות בלי סוף? בלי להשתעמם ובלי להזדקן?

דף מקורות

ייעודי להדפסה A5

דף מקורות ייעודי

משפט-תמונה

שילך איתכם ביום הקרוב

קבלה טובה

לקראת היום החדש:

לנשום רגע עמוק את הכיסופים לירושלים ולבית המקדש ולבקש על הפרנסה שלי שתהיה מכוונת

מודעה מעוצבת

למפגש הלימוד

מקורות למדיה

דף מקורות מותאם למדיה, כל מקור בשקופית על מסך מלא, ייעודי לשיעורים בזום

מהלך השיעור

בצורה פשוטה

מקורות להרחבה

הפניות נוספות, הערות והארות

יש לכם מה להוסיף?

ואתם רוצים לשתף את כלל הלומדים? לחצו כאן

חושבים על ירושלים
שנזכה 12%