ברכת הלא מובן מאליו

באופן הכי פשוט הברכה היא על כך שזכינו לחיות ולהגיע למעמד הזה, בין אם מדובר על חג ומועד, על קיום מצווה מזמן לזמן, פרי שמתחדש מעונה לעונה או קניין מיוחד.

בזמן בו המלים שהיו נראות לנו שייכות למאה הקודמת כמו "מגיפה" ו"מלחמה באירופה" נהיו אקטואליות מתמיד, אפשר אולי יותר להבין את הברכה על הלא מובן מאליו. מתנת החיים היא המתנה הגדולה ביותר שקבלנו ומקבלים כל יום. וכדרכם של דברים גדולים באמת היא מסתתרת בחיים עצמם, לא תמיד זוכרים להודות על כך. אולי קודם לזה: להיות מודעים לכך.

"ההזדמנות להנאה והרגשתה, ושיחשוב בהעדרה קודם לכן, כופל ההנאה", אומר הכוזרי, "כמו שאתה אומר שהחיינו וקימנו, וכבר היית מזומן למות ותודה על שהחייך".

ברכת הרגע

הביטוי "לזמן הזה" לוקח אותנו למשמעות חזקה מאוד: "הכוונה על הזמן ההווה כעת לפנינו", כך בבני יששכר. ברכת הרגע. תודה על הרגע הזה. על הזמן הזה.

הזמן הרי הוא לא מעגלי ולא לינארי, הוא ספירלי, אנחנו הולכים ומתקדמים, הולכים ומתעלים, מתוך חיבור לזמן המיוחד שטמון בתאריך השנתי, ומתוך חיבור לזמן המיוחד שלא יחזור.

היה ראוי אולי שנברך על כל רגע ורגע שקיבלנו שהחיינו ולהבין עד כמה הוא לא מובן מאליו, אבל אין לנו מספיק כלים להכיל את האור הזה, ולכן אנו מכילים אותו על רגעים מיוחדים של שמחה.

זה ממש המשפט של ליאור שי ז"ל: "זה. הרגע. המאושר. בחיי" (יש גם מדבקת ווטאצפ ייעודית, מוזמנים לבקש), להגיד את זה מידי פעם, בהרדמות ארוכות, בנסיעה גדושת פקקים וגשם שתופס אותך לא מוכן, לא בגלל שככה מרגישים, כמו לתרגל את היכולת של הסתכלות חיובית על החיים ועל הטוב שה' מעניק לנו.