למלים הראשונות שאנו מוצאים מהפה אחר השינה ישנה חשיבות מרובה, הן המלים שפועלות בנו, מכינות אותנו ופותחות אותנו אל היום, הן הן הקריאת כיוון הראשיתית. המלים הראשונות של הבוקר הן תפילת מודה אני לפניך, שהיא בעצם קיצור ברכת אלוקי נשמה אך ללא שם ומלכות. כל מלה משמעותית וכל מלה מדויקת ומונחת בדיוק במקומה, בסדר הנכון ובהרכבה הנכונה. המלה שפותחת לנו את הבוקר היא מלת הודאה: לפני הכל אנו מכירים תודה, ומכירים למי מגיעה התודה.

המלה מודה כוללת גם "הודאה" וגם "התוודות", והדברים משתלבים, כפי שהרב זצ"ל כותב "וְהָאָדָם בְּרֶגֶשׁ תּוֹדָתוֹ מוֹדֶה הוּא עַל הָאֱמֶת"; בבוקר אנו מודים על החזרת הנשמה, ומכירים באמת שהקב"ה הוא זה שהחזיר אותנו לחיים והחיים הם ממנו, וממילא – כל מה שנפגוש ביום הקרוב הבא עלינו לטובה. כפי שאנו אומרים בברכת מודים: "מודים אנחנו לך – שאתה הוא השם אלוקינו" ומתוך ההודאה והכרה בה' כאלוקינו "על חיינו המסורים בידך וכו'". מיד לאחר מלת מודה באה מלת האני המביאה לידי ביטוי את האדם במלואו ובגדלותו ומנכיחה אותו לפני ה' – לפניך.