כפי שהפעולות מפתחות בנו את המידות, כך מילות התפילה וכוונתה מפתחות בנו תודעה, אנו מתפללים – ומחדירים בתוכנו את התוכן האלוקי. כך הרש"ר הירש מבין את הפועל "פלל", המקביל לשורש "בלל": "להביא יסוד רוחני אל חוג רעיונות או נסיבות, להחדיר אליהם רעיון, אמת, עיקרון וכו', לחבר ולאחד אותם על-ידי היסוד שהוכנס אל תוכם… נמצא "התפלל": להחדיר את עצמו ברעיונות אלוקיים".

על "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" אומר רש"י, "וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו". אין מי שיתפלל כדי שהעולם יתפתח; כל הבריאה מחכה תחת האדמה, ב"פתח הקרקע", לתפילת האדם כדי לצאת לאור.

רמז גדול טמון במילה "אדם", אם נפרוט את כלל האותיות מהן מורכב "אדם" (אלף, דלת, מם), נמצא שהאותיות הפנימיות הן "לפלתמ" – "מתפלל". התפילה טמונה בנו ואנו מבקשים לבוא בתוכנו להתפלל, להביא את תוכן התפילה בקרבנו ולשאת אותו איתנו אל כל היום כולו. זאת היא הכנה לתפילה.

אם נחבר את הדברים אל ברכות השחר, פעולת המודעות וההכרה על כל החסד שהשם משפיע בנו בכל יום, וההודאה על כך, מתוך כוונה, מביאה את רגעי הבוקר הראשונים שהם תמצית היום לפתיחה ליום שכולו חיבור, משמעות ועשייה טובה ועמוקה.