זאת פסגת ברכות השחר, אליה אנו מגיעים שלב אחר שלב של תודעה. באים מתוך אמונה בעצמנו, מטהרים את עצמנו ומכינים את גופנו לשרת בקודש, מכירים בטהרת הנשמה שמתגלה בנו ובהתחדשותנו, מודים על כוחות החיים, כוחות הגוף והנפש, כוחות ההבחנה והבינה, הבחירה והבקשה, מבקשים לראות את הדברים בישרות, להסיר את המחסומים, המאסרים והמעכבים, לזקוף את הקומה ולהביא לידי ביטוי את הנשמה, להכיר את רצון השם ממנו, את כך שיש לנו מקום שמחכה אך ורק לעבודתנו, להכיר את השגחתו עלינו, ואת החסרונות כממלאים חלק מתהליך ההתקדמות, להתנתק מן העייפות ולהתחבר אל הכח ואל גילוי החיים, להתאזר גבורה פנימית אישית, להתעטר בתפארה ולקדש שם שמים בגלוי, להתחבר לזהות המדויקת שלנו, מתוך מילוי חובה, להתחדש כבריה חדשה, ולבקש להיות שותף ופועל עם אל, שכל מעשינו ומחשבותינו יהיו מכוונים אל הגודל ואל גילוי שם השם והטוב הגמור בעולם.