על כך שהאיש מחויב יותר מן האשה במצוות אנו מודים. הרי "גדול המצווה ועושה". הציווי עצמו מגדל אותנו, בשעה שאנו באמת מבטאים את הדבר במעשים. יחד עם זאת יש להכיר שקיים הבדל בין תכונות האיש לבין תכונות האשה. האיש מחויב במצות שהזמן גרמן, מוטל עליו לעמול ולהשקיע בכל עת בקשר עם הקב"ה, לעומתו האשה, העשויה "כרצונו", קרובה לרצון השם בטבעה.

"התעודה האלוקית היא מקפת את האדם, למלאות את תכונתה נוצר האדם על-פי גורלו להיות איש או אשה, היינו למלא תפקיד ידוע בהויה", כך הרב זצ"ל בעין אי"ה, על כל אדם לעמוד על חובתו בעולמו – וממילא על מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל במשך חייו. מילוי החובה צריך להיעשות מתוך המקום המדויק והנכון של האדם, הנקבע על ידי הגורל העליון, האיש והאשה. ועל כל אחד מהם לברך את הברכה הנכונה לו, ולהתברך מכוחה למשך חייו.